מנהל אורט פלך בנים ע"ש ספניאן
נפל בקרב ברצועת עזה
ביום כ"ו במרחשוון תשפ"ד (10.11.2023)
בן 44 בנופלו
לזכרו נשתל בבוסתן עץ תות פקיסטני
(מתוך אתר אורט פלך בנים ע"ש ספניאן) אולי מספיק
מנהל בית הספר בשנים תשפ”ג – תשפ”ד.
איש חינוך מוערך ואהוב.
יוסי הגיע לבית הספר לפני שמונה שנים ושימש כרכז תיכון וכמחנך במחזורים האחרונים של ביה”ס אורט ספניאן.
עם הקמת ‘אורט פלך בנים’ הפך יוסי לסגן מנהל ולמנהל פדגוגי של ביה”ס ולקח חלק פעיל בעיצוב הפדגוגיה החדשנית, מרחבי הלמידה ופיתוח מקצועי של צוות המורים הצומח.
לפני שנה וחצי קיבל על עצמו את ניהול בית הספר והצעיד אותו לגבהים חדשים.
בבוקר שמחת תורה תשפ”ד, עם פרוץ המלחמה, הוקפץ יוסי ליחידת הקומנדו בה שירת ואליה התנדב על אף גילו.
ביום שישי, כ”ו במרחשוון, ערב שבת קודש פרשת חיי-שרה, נפל יוסי יחד עם שלושה מחבריו במהלך לחימה בצפון רצועת עזה.
יוסי הותיר אחריו אישה, הדס, וחמישה ילדים. בן 44 בנפלו.
בתפקידו כמחנך וכמנהל האמין יוסי ביחס לפרט, בתשומת לב לכל אחד, וברצון לגדל ולהצמיח אנשים, והוא פעל כך הן מול התלמידים והן מול הצוות אותו הוא פיתח, מתוך שאיפה למצוינות.
יוסי הוביל את הצוות לפיתוח תוכניות של למידה עצמאית המבוססת על מיומנויות. הוא האמין ביכולת של התלמידים להציב לעצמם מטרות ולדרוש מעצמם יותר.
בתוך הצוות רצה יוסי שכולם ירגישו שייכים ויקבלו על עצמם תפקידים. הוא האמין שמתוך הגישה הזו יצמחו שיתופי פעולה רבים, ואנשי הצוות יתחברו אחד לשני ויחושו שבית הספר הוא בית בשבילם. הוא דחף אנשים לחלום חלומות חינוכיים, לפתח תוכניות ורעיונות, ואפשר לכל אחד להגשים את התפיסה החינוכית שלו.
למשרד של יוסי היו מגיעים תלמידים כדי לקבל מילה טובה ולשתף בהצלחות ובקשיים.
אחד הרגעים המרגשים והמיוחדים במהלך השבוע היה כאשר יוסי היה שולף את הכינור שלו ויוצא לנגן יחד עם מורים ותלמידים בבית-מדרש ‘קרן זווית’.
בשיעורים עם התלמידים ובשיחות המנהל הרבה יוסי לדבר על הצורך לראות את האחר, להרבות טוב ולחפש את הנקודה הטובה במי שמולך. הוא הטמיע את אפליקציית ‘נקודה טובה’ שמאפשרת למורים לראות את ההצלחות הקטנות של כל תלמיד ולחזק אותו על כך על ידי שיתוף ההורים בהצלחה. בסרטון האחרון ששלח לנו והפך לצוואתו של יוסי אלינו, תלמידיו, הוא ביקש להרבות אהבה בעם ישראל, להפחית שיח מפלג ופוגעני ולראות את הנקודה הטובה שבכל אחד.
אנחנו זוכרים את יוסי באהבה ובגעגוע, ונמשיך בכל הכוח בדרך האהבה והניגון אותה התווה לנו.