מה מסמלים העצים שנשתלו לזכר הנופלים?

 מאת יובל בראף, י"ב 2

🌿 עץ השקד

נשתל לזכר סמ״ל שיר (שרשורה) שלמה.

השקד הוא עץ שמוזכר פעמים רבות במקרא, כמו בפסוק "מַה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה" (ירמיהו א', י"א), בו הוא מסמל זריזות והתמדה. בתלמוד הוא נזכר כאחד משבעת המינים שגדלים בארץ ישראל, והרמב"ם מציין כי השקדים נחשבים למשובחים שבפירות.

🌿 עץ הזית

נשתל לזכר רס״ר אופיר ליבשטיין.

עץ הזית הוא סמל עתיק יומין לשלום, יציבות ועמידות. בתרבות היהודית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח', ח'), ומן השמן שמפיקים מפירותיו הודלקו נרות המנורה בבית המקדש. הזית מסמל גם צניעות וענווה, שכן הוא מסוגל לצמוח באדמה דלה ולהניב פירות במשך מאות שנים.

🌿 עץ התות הפקיסטני

נשתל לזכר רס״ם יוסף (יוסי) הרשקוביץ.

עץ התות הפקיסטני (Morus macroura) הוא עץ חזק ועמיד, המניב פירות מתוקים לאורך שנים רבות. בתרבויות שונות הוא מקושר לשפע, פריון והתמדה, בשל צמיחתו המהירה ויכולתו לספק מזון רב. למרות שאין לו אזכורים ישירים במקרא, משפחת התותיים ידועה בחשיבותה לחקלאות ולמחזוריות החיים בטבע.

🌿 עץ השזיף המטלי

נשתל לזכר רס״ב דבורה (דבי) אברהם.

עץ השזיף (Prunus cerasifera) נחשב לסמל של התחדשות, פוריות ושפע, בעיקר בשל מחזוריות פריחתו ופריו. בתרבויות מסוימות, הוא מזוהה עם יופי ואהבה. ביהדות אין אזכורים ישירים למשמעות סמלית של השזיף, אך בדומה לעצים נשירים אחרים, הוא משקף את מחזוריות החיים, התחדשות ותקווה.

🌿 עץ הקליאנדרה

נשתל לזכר סמל ליאל ויינשטיין

הקליאנדרה, שמזכירה שמש בשל פריחתה הבוהקת, מסמלת שמחה, חוסן והתחדשות. הפריחה הייחודית שלה משדרת אופטימיות ותנועתה עם הרוח מזכירה גמישות ונחישות. אף שאין לו אזכורים ישירים במסורת היהודית, בתרבויות שונות הוא מתקשר לרגשות של אהבה, הגנה ורוחניות.

"משפחתון" של עצים 

עצי הבוסתן נשתלו לקראת סוף החורף של שנת 2024 ושרדו את הסופות האחרונות של אותו חורף. לאחר מכן הם התמודדו עם יובש הקיץ. בתחילה הם היו "משפחתון" של עצים צעירים, רגישים ופגיעים. מאז הם מתפתחים מחודש לחודש, מעונה לעונה, בונים את החוסן שלהם, מעמיקים את אחיזתם בקרקע ומצמיחים ענפים, עלים, פירות ופרחים.

שירי עצים

עצים היו מאז ומתמיד מקור השראה פורה לכתיבת שירים, בזכות החיבור העמוק שלהם למחזוריות החיים, לעמידות ולצמיחה. הם מסמלים שורשים ויציבות אך גם תנועה והתחדשות, בדיוק כפי שהשירה מחברת בין עבר, הווה ועתיד. העצים מופיעים בדימויים של פריחה ולבלוב, נשירה וקמילה, משמשים כמטאפורה לחוסן ולבדידות, ואף מייצגים את הקשר בין האדם לטבע ולעולם הרוחני. שורשי העץ מזכירים את שורשינו התרבותיים והאישיים, בעוד הענפים הפורצים אל על מסמלים חלומות ושאיפות. אולי בשל כך, שירים רבים משלבים את דמות העץ כביטוי לרגשות עמוקים של אהבה, געגוע, זהות וחיפוש אחר משמעות.  

פעילות סביב השיר עץ מאת המשורר ג'רמי פוגל

הבוסתן שלנו מציין בחורף 2025  יום הולדת שנה, וכיאה לבוסתן צעיר נציע פעילות שניתן לקיים בבוסתן סביב שיר עצים צעיר (פורסם ב-2019).

עץ / ג'רמי פוגל

עֵץ

תַּעֲמֹד שָׁם עֵץ

בְּבַקָּשָׁה

תַּעֲמֹד שָׁם

עֵץ

עֵץ

אֵיתָן

עֵץ

תַּעֲמֹד

עֵץ

עֵץ

בְּבַקָּשָׁה

עֵץ

תּוֹדָה רַבָּה עֵץ

תּוֹדָה לְךָ עֵץ

עֵץ

עֵץ

מתוך "תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות" מאת ג'רמי פוגל

הבה לאור (2019)

מטרת הפעילות: 

לחשוף את התלמידים למשמעות הכפולה של השיר – כפנייה לעץ שיישאר יציב מול איתני הטבע, וכמטאפורה לפנייה לאדם שחוסנו מוטל בספק. 

כמו כן, נבחן את הנימה האירונית של השיר.

רציונל הפעילות:

הפעילות משלבת קריאה פרשנית, דיון רגשי ואישי כדי להמחיש את הנימה האירונית של השיר ואת ההקשרים הרחבים של עמידה איתנה מול קשיים.

שלבי הפעילות (כ-12 דקות):

1. קריאה והאזנה (3 דקות):

הקריאו את השיר פעמיים: פעם ראשונה באופן נייטרלי, ופעם שנייה בטון דרמטי המדגיש את התחינה לעץ.

שאלו את התלמידים: כיצד ההקראה השפיעה על האופן שבו הם תופסים את השיר?

2. דיון פתוח – מה השיר אומר? (5 דקות):

משמעות מילולית: מה השיר מבקש מהעץ לעשות? (לעמוד יציב, להיות חזק).

משמעות מטאפורית: האם ניתן להבין את הפנייה לעץ גם כפנייה לאדם? מדוע מישהו היה מתחנן בפני עץ שיישאר עומד?

שימוש באירוניה: מדוע נראה שהמשורר חוזר שוב ושוב על המילים "עץ" ו"תודה רבה עץ"?

האם המשורר באמת מודה לעץ, או שיש כאן סוג של תחינה עייפה וצינית כלפי החיים עצמם?

3. מסיימים בשאלה פתוחה (4 דקות): 

מה גורם לנו לבקש כל כך נואשות ממישהו (או ממשהו) להישאר לעמוד?

האם אנחנו לפעמים העץ הזה שממנו מבקשים שיצליח לעמוד יציב?